תפוצת עצי אלון בעולם

האלון נפוץ בכל ההמיספרה הצפונית של כדור הארץ, באסיה, צפון אמריקה, אירופה ואפריקה, עד לקו המשווה, אקסלרוד (1). בעוד רוב ספרי המחקר, מונים 300-600 מינים השייכים לסוג אלון – Quercus, מחקרים יותר עדכניים, וולנסיה (2) וניקסון (3) באמריקה; מניצקי (4) ופלורה אירופה (5), שוורץ (6), מונה בין 320-354 מינים לתת הסוג Euquercus ו 76 מינים לתת הסוג Cyclobalanopsis. לכל הסוג, ישנם בין 200-234 מינים באמריקה ועוד 196 מינים באירופה ואסיה.כיוון שתת הסוג Cyclpbalanopsis, גדל בטבע רק בדרום מזרח אסיה, תת הסוג Euquercus, פחות נפוץ באירופה ואסיה (120 מינים) מאשר בצפון אמריקה (200-234 מינים). באירופה צומחים רק 22 מינים ובאסיה 98 מינים. התפוצה של האלונים נמצאת בשיאה בין קווי גובה ˚30- ˚15 צפון במרכז אמריקה ודרום אסיה (סין ומחוז יונן).

באירופה ואסיה, הגבול העליון של תפוצת האלונים מגיע לקו הגובה ˚63- ˚62 צפון בסקנדינביה ומשתרע עד מרחק קצר דרומה לקר המשווה (4). באירופה, אלונים צומחים מצפון אפריקה (אלון השעם, אלון הגלעין ו Q. afares).  מאזור הים התיכון עד לנורבגיה, שוודיה ופינלד שם ניתן למצוא רק את האלון האנגלי ואלון ססיל – Q. petraea. רוב המינים האירופאים, צומחים באזור הים התיכון (כ 20 מינים). במזרח אסיה, אלונים מתת הסוג Euquercus, צומחים ממנצ'וריה עד למינמר ותאילנד שם הם צומחים באזורים הרריים (בעיקר Q. semecarpifolia, Q lanata, Q. kingiana, Q griffithii & Q. acutissima). מינים של תת הסוג Cyclobalanopsis, מגיעים דרומה עד לאזורי היערות הטרופיים. לפי מנצקי, (4), ישנם 19 מיני אלון שצומחים באזור המשווני של אסיה ששייכים לתת הסוג Cyclobalanpsis, אשר נפוצים באופן שווה במלכה, דומטרה וקלימנטן. באי יאווה, יש רק 5 מבין 19 אלוני המשווה. במרכז אסיה, אלונים מצויים ממרכז סין עד לגבולות המערביים של הרי ההימליה, מבוטן, נפל, לצפון פקיסטן ואפגניסטן (7). גם כאן, אלונים צומחים בגובה רב (אלון בלוט ו Q. dilatata במערב בגהים של עד 2,200 מטרים, אלון מסוג Q. semecarpifolia צומח בגובה של 3,900 מטרים בנפל). במערב אסיה, אלונים צומחים באין ועירק, בהרי הזגרוס (Q. brantii ואלון לבנוני) ואלברוז (Q. castaneifolia, Q. macranthera). מינים אירופאים מגיעים בגבול המזרחי שלהם לקווקז (אלון ססיל, אלון אנגלי ו Q. pubescens) מקום בו הם נפגשים עם מינים מזרחיים (Q. macranthera, Q. harwissiana, Q. infectoria). לבנון וישראל, הינן הגבול הקיצון של תפוצת אלונים (אלון תבור, אלון מצויQ. aegilops, Q. infectoria).

באמריקה, הגבול הצפוני של תפוצת אלונים מגיע לקו גובה ˚50צפון והגבול הדרומי הוא בקולומביה. ישנם מספר מועט של מינים אשר מגיעים לקנדה (Q.garryana, Q. rubra, Q. alba & Q. macrocrapa). בארה"ב 34 מינים של אלון אדום, Erythrobalanus, 49 מינים של אלון לבן, Lepidobalanus (3). רוב מיני האלונים מצויים בחלק המזרחי של ארה"ב עד לגבול נהר המסיסיפי. במערב ארה"ב (8), מזהים 3 קבוצות. האלונים של מערב טקסס (9 מינים), האלונים הדרום מערביים (16 מינים) ואלונים של חוף האוקינוס השקט (11 מינים) (9). במקסיקו, האלונים תופסים את שדרת ההרים המרכזים, כולל מדבר צ'יואן. ישנים 30 מיני אלון במרכז אמריקה ורק מין אחד, בדרום אמריקה (Q. humboldtii)

מיני אלון צומחים מגובה היום לגובה של 4,000 מטר בהימאליה. במהלך ההפצה הטבעי, הסוג יצר מיגוון רחב וגדול של מינים, מותאמים לאזורי מחייה עם שונות קיצונית, מאזורי ביצה מוצפים, למדבריות, ממרחבים נמוכים, לפסגות הרים. האלונים מציגים מגוון רחב של צורות, משיחים לעצי ענק. טווח התפוצה של המינים עשוי להיות מצומצם עד לתפוצה בקנה מידה עולמי. דוגמאות לתפוצת אלונים נרחבת כוללות את האלון האדום והאלון הלבן בצפון אמריקה, Q. autissima ואלון מונגולי באסיה, אלון אנגלי ואלון ססיל באירופה.

(1)   AxelrodD.I. 1983. Biogeography of oaks in the Arcto-Tertiary province. Ann. Missouri Bot. Gard. 70: 629-657

(2)   Valencia S.A., 2004 Diversidad del genero Quercus (Fagaceae) en Mexico. Bol. Soc. Bot. Mex. 75:33-54

(3)   Nixon K.C., 1993. The genus Quercus in Mexico. In Ramammoorthy T.P., Bye R., Lot A., Fa J. (eds) . Biological diversity of Mexico: origins and distribution pp 447-458, Oxford University Press

(4)   MenitskyY.L. 2005 Oaks of Asia Science Publishers, Enfield (NH) USA, 549 pages (original book in Russian, 1984)

(5)   Flora europeae (1999)

(6)   Schwarz, O. 1964. Quercus L. In: Tutin, T. G., Heywood, V. H., Burges, N. A., Valentine, D. H., Walters, S. M. and Webb, D. A. (eds) Flora Europaea, vol. 1: Lycopodiaceae to Platanaceae, pp. 61-64. Cambridge University Press, Cambridge

(7)   NegiS. S., Naithany H.B., 1995. Oaks of India, Nepal and Bhutan. International Book Distributors, New Dehli, 266 pages

(8)   Miller H., Lamb S.H., 1985. Oaks of North America. Naturegraph Plublishers, 325 pages

(9)   PavlikB.M., Muick P.C., Johnson S.G., Popper M., 1991. Oaks of California. Cachuma press, 184 pages

קישורים