מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי עניין בטיולים ומפות. בתקופת התיכון טיילנו והצטיידנו בסט מפות טופוגרפיות 1:100,000. בשרות הצבאי, נחשפנו למפות מפורטות יותר בקנה מידה של 1:50,000. עולם המפות עבר מהפכה מוחלטת במעבר למיפוי דיגיטלי ופיתוח של מיפוי GIS - Geographic Information System. את המצגת על אלונים ומפות הקדשתי לחברי מולי ברוג ז"ל שהערה שלו, היתה הגורם שהביא אותי ליצור את פרויקט מיפוי אלוני ישראל
את פרויקט מיפוי האלונים של ישראל התחלתי בסוף שנת 2017. תהליך המיפוי כלל לימוד של כלי ה-GIS וגם סיורים ומעקב אחרי עצי אלון בכל מרחב שבו הם צומחים. במקביל, הכנתי הרצאה על התחדשות יער עצי האלון בשרון. המשימה הזו שלחה אותי לקריאה אינטנסיבית ומעקב היסטורי על החורש במרחב הזה.
עצי אלון מוזכרים במקרא במקומות רבים ובספרות ההסטורית ומסעות לאורך השנים. כך מוזכרים עצי אלון בתקופה הצלבנית, בתקופה העותומנית, כמו גם בתקופת הכיבוש המצרי, בואך למאה ה-20. המפה הראשונה שנותנת מבט איכותי על מיקומם של עצי אלון במרחב היא מפת PEF 1880 שמשולבת בפרויקט המיפוי.
כאשר מציגים את המפה על פני דף אחד, מתקבלת התמונה המצורפת.
זה נראה כמו אוסף של נקודות שחורת על פני המפה. במספר לחיצות ל Zoom in, מתגלה לנו מפה עם שפע רב של מידע הכולל סימון מקומות ישוב, כפרים, עיירות וערים, הרים, ואדיות, תכסית ועוד מידע יקר ערך. כיוון שבאלונים עסקינן, המפה הזו נותנת כבוד גדול ומציינת לפחות ארבעה אתרים המצויינים במפה כ Oak Forest - יער אלונים ושרידים של יער. הנה הם מדרום לצפון
יער האלונים של אבן יהודה - קדימה על מפת PFE. משמאל תא השטח על מפה עדכנית
יער האלונים של פרדס חנה כרכור על מפת PFE. משמאל תא השטח על מפה עדכנית
יער האלונים של קרית טבעון על מפת PFE. משמאל תא השטח על מפה מנדטורית 1940
