סמלים דתיים

האלון והאלה היו והינם שני עצים מקודשים אשר שמם כולל את האותיות א ו ל. אל – מצביע מיד על ההקשר הדתי, הפולחני והקדוש. ביטוי חזק לכך נמצא בפסוק התנכי “עַלרָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּוְעַלהַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּתַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָהכִּי טוֹב צִלָּהּעַלכֵּןתִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶםוְכַלּוֹתֵיכֶםתְּנָאַפְנָה  של הנביא הושע.

רוב העצים היותר גדולים בטבע בארצנו, נמצאים ונזכרים במקומות ששימשו לפולחן ולקברי צדיקים, ומשום כך, הם ניצלו מן הכורת.

התנ”ך בגרסתו המתורגמת לאנגלית, מתייחס לאלה (האטלנטית) כעץ האלון.

עצים קדושים וקשישים בישראל. א. שמידע, צ. שמיר ומיכאל וינברג.

קדושים ונעלמים – על הספר “עצים מקודשים בישראל” – א. ויתקון

על חמישה עצים קדושים בישראל – א. דפני וש. לוי

משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו – י. פליקס

 

 

איזכור של אלון ואלה בתנך

עמוסבטמתואר האלון כסמל הכוח והעוצמה: “ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים “

ישעיהו ו’13, משתמש בתכונתו של האלוןלהשיר את עליו בחורף . לא כל מיני האלון הם נשירים ולהצמיחם בקיץכדי לתאר את שארית ישראל אשר ישארו בארץ: ”  כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹןאֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת “, הוא אומר שאמנם שארית ישראל יסבלו מאוד (“והיה לבער“) אך הגחלת היהודית תישמר בארץ ישראל

במשנה (פסחיםנגא וירושלמישביעיתטבהוא נקרא בשם: “מילה” וכן קורין אותו הערבים עד ימינו אנואלא שבלשון עברית השם מילה מתאר היום עץ אחר הנקראמילה סורית (יש המזהים דווקא אותו עם המילין” של התלמוד). שני האלונים המוכרים יותר הם האלון המצוי ואלון התבורשני אלה נבדלים זה מזה בין השאר באופי קצות העליםהעלים של האלון המצוי הם דוקרנייםבניגוד לעלי אלון התבוראלון התבור נקרא בפי הערבים מל או מלולכשמו של הכפר השוכן למרגלות הרי נצרתהוא מזוהה עם נהלל המקראית (יהושעיטטו ו– שופטיםאל). על כן הועלתה הסברה שהנעצוצים” והנהלולים” המוזכרים בספר ישעיהו (זיח), הםהם האלון המצוי (נעצוץ– על שם דוקרניותוואלון התבורהנביא מתאר למעשה את זירת הקרב בין אשור למצריםשיחפשו מקום לצל בין הנקיקים והמערות בדרוםשרידי יערות הנעצוצים במרכז והנהלולים שבצפוןכל אלה יתמלאו בצבאות אויב.

שופטים ט’ 6וַיֵּאָסְפוּ כָּלבַּעֲלֵי שְׁכֶםוְכָלבֵּית מִלּוֹאוַיֵּלְכוּוַיַּמְלִיכוּ אֶתאֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְעִםאֵלוֹן מֻצָּבאֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.

הושע ד’ 13עַלרָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּוְעַלהַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּתַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָהכִּי טוֹב צִלָּהּעַלכֵּןתִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶםוְכַלּוֹתֵיכֶםתְּנָאַפְנָה.

ישעיהו ח’ 13: וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּהוְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר:  כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹןאֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּםזֶרַע קֹדֶשׁמַצַּבְתָּהּ

ישעיה מ”ד 14 לִכְרָתלוֹ אֲרָזִיםוַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹןוַיְאַמֶּץלוֹ בַּעֲצֵייָעַרנָטַע אֹרֶןוְגֶשֶׁם יְגַדֵּל:”

בראשית ל”ה 8: וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָהוַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵיתאֵל תַּחַת הָאַלּוֹןוַיִּקְרָא שְׁמוֹאַלּוֹן בָּכוּת.

דברי הימים א’ ד’ 37: וְזִיזָא בֶןשִׁפְעִי בֶןאַלּוֹן בֶּןיְדָיָה בֶןשִׁמְרִיבֶּןשְׁמַעְיָה

יחזקאל כ”ז 6: אַלּוֹנִיםמִבָּשָׁןעָשׂוּמִשּׁוֹטָיִךְקַרְשֵׁךְ עָשׂוּשֵׁן בַּתאֲשֻׁרִיםמֵאִיֵּי כִּתִּיִּם.

עמוס ב’ 9: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶתהָאֱמֹרִימִפְּנֵיהֶםאֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹוְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִיםוָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַלוְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. 

זכריה י”א 2: הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּינָפַל אֶרֶזאֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּהֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁןכִּי יָרַד יַעַר הבצור (הַבָּצִיר).

 

שמות מקומות הקרויים עם מרכיב של אלון הם:

 אֵלוני ממרא (בראשית יג 18)

אֵלון מורה (בראשית יב 6)

וַיַּעֲבֹר אַבְרָםבָּאָרֶץעַד מְקוֹם שְׁכֶםעַד אֵלוֹן מוֹרֶהוְהַכְּנַעֲנִיאָז בָּאָרֶץ.

אֵלון בצעננים (שופטים ד 11(

וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִןמִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁהוַיֵּט אָהֳלוֹעַדאֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּיםאֲשֶׁר אֶתקֶדֶשׁ. 

אֵלון בצעננים, שופטים י”ט 33

וַיְהִי גְבוּלָםמֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵלעַדלַקּוּםוַיְהִי תֹצְאֹתָיוהַיַּרְדֵּן.

אֵלון מעוננים (שופטים ט 37)

וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַללְדַבֵּרוַיֹּאמֶרהִנֵּהעָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץוְרֹאשׁאֶחָד בָּאמִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.

אֵלון מוצב (שופטים ט 6)

אֵלון תבור (שמואל א‘, י 3)

וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָהוּבָאתָ עַדאֵלוֹן תָּבוֹרוּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁיםעֹלִים אֶלהָאֱלֹהִים בֵּיתאֵלאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִיםוְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶםוְאֶחָדנֹשֵׂא נֵבֶליָיִן.

אלוני מרא (דברים י”א, 30)

הֲלֹאהֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּןאַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁבְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִיהַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָהמוּלהַגִּלְגָּלאֵצֶלאֵלוֹנֵי מֹרֶה.

אלוני בשן, (זכריה י”א,

הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּינָפַל אֶרֶזאֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּהֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁןכִּי יָרַד יַעַר הבצור (הַבָּצִיר).

אלוני הבשן, (ישעיהו ב’ 13)

וְעַל כָּלאַרְזֵי הַלְּבָנוֹןהָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִיםוְעַלכָּלאַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן.

אַלון בָּכוּת (בראשית לה 8)

בדרך כלל מורים שמות אלה על מקום פולחןעוד מימי התקופה הכנענית.

 

העתקת עצים

עקירת עצים לצורך ציבורי – הרב יהודה לוי עמיח.