סמלים דתיים

האלון והאלה היו והינם שני עצים מקודשים אשר שמם כולל את האותיות א ו ל. אל – מצביע מיד על ההקשר הדתי, הפולחני והקדוש. ביטוי חזק לכך נמצא בפסוק התנכי ": עַל–רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ, וְעַל–הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה, כִּי טוֹב צִלָּהּ; עַל–כֵּן, תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם, וְכַלּוֹתֵיכֶם, תְּנָאַפְנָה"  של הנביא הושע.

רוב העצים היותר גדולים בטבע בארצנו, נמצאים ונזכרים במקומות ששימשו לפולחן ולקברי צדיקים, ומשום כך, הם ניצלו מן הכורת.

התנ"ך בגרסתו המתורגמת לאנגלית, מתייחס לאלה (האטלנטית) כעץ האלון.

עצים קדושים וקשישים בישראל. א. שמידע, צ. שמיר ומיכאל וינברג.

קדושים ונעלמים – על הספר "עצים מקודשים בישראל" – א. ויתקון

על חמישה עצים קדושים בישראל – א. דפני וש. לוי

משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו – י. פליקס

 

 

איזכור של אלון ואלה בתנך

עמוס, ב, ט) מתואר האלון כסמל הכוח והעוצמה: " וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים "

ישעיהו ו', 13, משתמש בתכונתו של האלון, להשיר את עליו בחורף . לא כל מיני האלון הם נשירים ולהצמיחם בקיץ, כדי לתאר את שארית ישראל אשר ישארו בארץ: "  כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת ", הוא אומר שאמנם שארית ישראל יסבלו מאוד ("והיה לבער") אך הגחלת היהודית תישמר בארץ ישראל

במשנה (פסחים, נג, א וירושלמי, שביעית, ט, ב) הוא נקרא בשם: "מילה" וכן קורין אותו הערבים עד ימינו אנו, אלא שבלשון עברית השם מילה מתאר היום עץ אחר הנקרא: מילה סורית (יש המזהים דווקא אותו עם ה"מילין" של התלמוד). שני האלונים המוכרים יותר הם האלון המצוי ואלון התבור, שני אלה נבדלים זה מזה בין השאר באופי קצות העלים, העלים של האלון המצוי הם דוקרניים, בניגוד לעלי אלון התבור. אלון התבור נקרא בפי הערבים מל או מלול, כשמו של הכפר השוכן למרגלות הרי נצרת, הוא מזוהה עם נהלל המקראית (יהושע, יט, טו ו– שופטים, א, ל). על כן הועלתה הסברה שה"נעצוצים" וה"נהלולים" המוזכרים בספר ישעיהו (ז, יח), הם–הם האלון המצוי (נעצוץ– על שם דוקרניותו) ואלון התבור, הנביא מתאר למעשה את זירת הקרב בין אשור למצרים, שיחפשו מקום לצל בין הנקיקים והמערות בדרום, שרידי יערות הנעצוצים במרכז והנהלולים שבצפון, כל אלה יתמלאו בצבאות אויב.

שופטים ט' 6: וַיֵּאָסְפוּ כָּל–בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל–בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת–אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ—עִם–אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.

הושע ד' 13: עַל–רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ, וְעַל–הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה, כִּי טוֹב צִלָּהּ; עַל–כֵּן, תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם, וְכַלּוֹתֵיכֶם, תְּנָאַפְנָה.

ישעיהו ח' 13: וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר:  כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם—זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ. 

ישעיה מ"ד 14 "לִכְרָת–לוֹ אֲרָזִים—וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, וַיְאַמֶּץ–לוֹ בַּעֲצֵי–יָעַר; נָטַע אֹרֶן, וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל:"

בראשית ל"ה 8: וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית–אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת.

דברי הימים א' ד' 37: וְזִיזָא בֶן–שִׁפְעִי בֶן–אַלּוֹן בֶּן–יְדָיָה בֶן–שִׁמְרִי, בֶּן–שְׁמַעְיָה. 

יחזקאל כ"ז 6: אַלּוֹנִים, מִבָּשָׁן, עָשׂוּ, מִשּׁוֹטָיִךְ; קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ–שֵׁן בַּת–אֲשֻׁרִים, מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם.

עמוס ב' 9: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת–הָאֱמֹרִי, מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים; וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. 

זכריה י"א 2: הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי–נָפַל אֶרֶז, אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ; הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁן, כִּי יָרַד יַעַר הבצור (הַבָּצִיר).

 

שמות מקומות הקרויים עם מרכיב של אלון הם:

 אֵלוני ממרא (בראשית יג 18)

אֵלון מורה (בראשית יב 6)

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.

אֵלון בצעננים (שופטים ד 11(

וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד–אֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּים) אֲשֶׁר אֶת–קֶדֶשׁ. 

אֵלון בצעננים, שופטים י"ט 33

וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל—עַד–לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן.

אֵלון מעוננים (שופטים ט 37)

וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל, לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה–עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ; וְרֹאשׁ–אֶחָד בָּא, מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.

אֵלון מוצב (שופטים ט 6)

אֵלון תבור (שמואל א', י 3)

וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד–אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל–הָאֱלֹהִים בֵּית–אֵל; אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד, נֹשֵׂא נֵבֶל–יָיִן.

אלוני מרא (דברים י"א, 30)

הֲלֹא–הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה—מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.

אלוני בשן, (זכריה י"א,

הֵילֵל בְּרוֹשׁ כִּי–נָפַל אֶרֶז, אֲשֶׁר אַדִּרִים שֻׁדָּדוּ; הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁן, כִּי יָרַד יַעַר הבצור (הַבָּצִיר).

אלוני הבשן, (ישעיהו ב' 13)

וְעַל כָּל–אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים; וְעַל, כָּל–אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן.

אַלון בָּכוּת (בראשית לה 8)

בדרך כלל מורים שמות אלה על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית.

 

העתקת עצים

עקירת עצים לצורך ציבורי – הרב יהודה לוי עמיח.