אלון השעם, הוא מן היפים באלונים. פירסומו על קליפתו המיוחדת אשר משמשת ליצירת פקקים לבקבוקים לוחות ועוד.
מקורו באגן המערבי של ים התיכון. הוא נפוץ בחורשים טבעיים בפורטוגל, ספרד מרוקו ועוד.
אלון השעם הוא עץ מטע בגידול אינטנסיבי לתעשיית השעם אשר אינה עומדת בביקושים העולמיים.
מקלפים את העץ לראשונה כאשר הוא מגיע לגיל של 20-25 שנה. הסרת הקליפה לא פוגעת בעץ והיא מתחדשת.ניתן להסיר את הקליפה של העץ 10-15 פעמים נוספות כל 18 שנה.
הקילוף הראשון במשתלה מתוכנן למרץ 2033.
העץ הובא לישראל מאירופה בתחילת שנות העשרים ומוצאים אותו בגינון פרטי וציבורי.
העץ מגיע בטבע ובגינון למימדים מרשימים בגובה של 15-20 מטר בקוטר של 100-150 ס"מ ויותר וצמרת שמגיעה לעיתים לקוטר מעל ל 25-30 מטר.
העץ הוא ירוק עד.הוא מלבלב באביב בחודש פברואר. בתקופה זו, של עונת המעבר, ניתן לראות מופע של העץ כשהוא ערום למשך מספר ימים. במהלך הקיץ, בתנאי השקיה או באזורים עם לחות גבוהה באדמה, העצים ממשיך בגידול שרביטים במחזור אחד עד שלשה לעונה בקצב של 50-150 ס"מ לשרביט.
במשתלה ובגינון, אלון השעם צומח בקצב מהיר ומגיע לגובה וקוטר גדול תוך שנים בודדות.
בגיל מתקדם, העץ מגיע למימדים ויוצר נוף מפוסל ומרשים.
העלה מסורג, פשוט, השפה משוננת/משורית ולא קוצנית.
בייצור שתילים בכל הגדלים מנבט עד 6 צול.
בפרק השרון מספר עשרות של עצי אלון תבור, 2 עצי אלון מצוי, עצי חרוב לרוב, אלת המסטיק וגם, 550 שתילים צעירים ששתלו מתנדבים תחת מנהיגות של עופר בינדל כפרויקט אישי לחידוש היער בפרק. מספר פריטים בפרק, הם עצים פנומנליים בגודל, – המשך
ישראל נמצאת בחלקו המזרחי של הים התיכון. מקומה הגיאוגרפי/אקלימי משייך אותה לפיכך לחברת הצומח הים תיכוני. לאורך השנים, תרבות הגינון באיזור זה, זכתה לכינוי – גינון ים תיכוני. בישראל צומחים 5 מיני אלון מקומיים ועוד מספר מיני אלון אשר יובאו במשך – המשך
אלון התבור, הוא מלך יער הפארק. עד תחילת המאה ה 19, היה המרחב בין רמת הגולן לירקון מיוער בעץ האצילי והמרשים הזה. שרידים מעברו המפואר ניתן לראות באזורים רבים כולל בית לחם הגלילית וטבעון, רמות מנשה, השרון ועוד. מקור השם – המשך
האלון התורכי/האלון השסוע צומח בטבע בישראל באזור החרמון עץ נשיר, בעל יכולת צמיחה מהירה מאד המסוגל להגיע לגובה של 4 מטר ב 5 שנים ולרום של 15-20 מטר ב 20 שנה. מגדלים מדווחים על קצב גידול של עד 2 – המשך